יום שישי בערב. בדיוק סיימתי שבוע מטורף. העברנו את הארגון ל-SaaS חדש, חסמנו ניסיון פישינג מתוחכם, ובאופן כללי וידאתי שמאות עובדים יכולים לעבוד בצורה מאובטחת מכל מקום בעולם. אני יושב עם קפה (או בירה), מנסה לנקות את הראש ולחשוב על כל מה שמנהל IT מצליח חייב לעשות.
ואז זה מגיע. בווטסאפ המשפחתי, או בטפיחה על השכם בארוחת ערב:
“תגיד, אתה הרי ‘במחשבים’, נכון? יש לי איזו בעיה קטנה. המדפסת האלחוטית בבית הפסיקה לעבוד מאז ששינינו את הסיסמה של ה-WiFi. אתה יכול רגע לקפוץ לסדר את זה? זה בטח ייקח לך דקה.”
זה הפרדוקס הגדול של המקצוע שלנו. אנחנו מנהלים תשתיות קריטיות, מתעסקים ב-Zero Trust, בארכיטקטורת ענן מורכבת, ב-EDR וב-Identity Management. אבל בעיניי הסביבה הקרובה שלנו? אנחנו עדיין “הילד שיודע לפרמט את הווינדוס”, אפילו אם בפועל אנחנו מנהל IT עם ידע רחב בהרבה.
הפער הזה, בין להיות מנהל IT ואבטחת מידע, לבין להיות “טכנאי הבית הלאומי”, הוא כנראה חלק בלתי נפרד מהגדרת התפקיד שלא כתובה בחוזה.
אנחנו הרי אוהבים טכנולוגיה, ואנחנו אוהבים לעזור. אז אנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציות הזויות:
- מנסים להבין למה הטאבלט הסיני של האחיין נתקע בלופ.
- מסבירים לדודה בפעם המיליון שאי אפשר “לשחזר את האינטרנט” אם היא מחקה את האייקון של הכרום. דרך אגב, בקשות כאלה מגיעות כמעט תמיד אל מנהל IT המשפחתי.
- מחפשים דרייברים למדפסת HP משנת 2012 שלא נתמכת בווינדוס 11.
וזה מתחבר בדיוק לפוסט שכתבתי כאן לא מזמן על “המחשב של הילד”. כשאני אומר שאני רוצה לעזור לכם עם המחשוב בבית, אני מתכוון ללהגן עליו. אני אשמח לעזור לכם לוודא שהבן שלכם לא מוריד בטעות תוכנת כופר שתצפין לכם את כל התמונות המשפחתיות (כי הוא חיפש צ’יטים לפורטנייט). בזה אני מומחה. בסוף, החוויות האלו הן חלק בלתי נפרד מתפקיד מנהל IT.
אבל לפתור בעיות תקשורת בין הראוטר הביתי לממיר של הטלוויזיה? בזה, תאמינו או לא, אני כנראה גרוע בדיוק כמוכם (ואני גם עושה את אותו דבר: מכבה ומדליק ומקווה לטוב).
אז בפעם הבאה שאתם פוגשים איש IT, תנו לו חיבוק. הוא כנראה הרגע סיים לתקן למישהו את האאוטלוק ביום החופש שלו. 😉 אגב, כל מנהל IT יוכל לספר לכם על מקרים כאלה!
ועכשיו תורכם, חבריי למקצוע: מה הבקשה הכי הזויה/מצחיקה שקיבלתם מחבר או בן משפחה שחשב שאתם “טכנאי הכל”? שתפו בתגובות, שנדע שאנחנו לא לבד בסירה
הזו. 👇👇